סנואובורד

הידעתם שבעברית צחה קוראים לסנואובורד גלשן שלג ושאפשר לקרוא את המילה גם משמאל לימין? למזלכם אנחנו לא ב"רגע של עברית" אלא ברגע של כיף ואנחנו אומרים: לא משנה איך קוראים ללוח הקשיח שמשמש להחלקה על השלג כי דבר אחד ברור – סנואובורד מאפשר לגלוש בעמידה במדרון מושלג באופן ייחודי. אנחנו מזמינים אתכם להמשיך לקרוא ולגלות שגלישת סנואובורד היא לא מה שחשבתם.
שלא כמו במגלשיים שמשמשות לגלישת שלג קלאסית בסנואובורד הגלישה שונה. למעשה, גופו של הגולש מופנה הצידה ולא ישר. ואם זה נשמע פשוט זה ממש לא ולהוכחה – החל מ-1998 גלישה בגלשני שלג היא ספורט אולימפי ונכללת באולימפיאדת החורף. וזו רק ההתחלה כי יש הבדלים בין גלשן רך וגלשן קשה, למשל גלשן רך מורכב משני חצאי עיגול שמחוברים ביניהם. למעשה בניית הגלשן כוללת 5 שלבים ללא קשר למידת רכותו או קשיותו:
1. נגרות – מכיוון שכל הגלשנים עשויים מעץ שלב זה נחשב לחשוב מכולם, למשל צורת עיבוד העץ, שיוף העץ וכמובן בחירת העץ שישמש כליבת הגלשן. העץ הנפוץ ביותר שנעשה בו שימוש הוא עץ הצפצפה, אבל לרוב מדובר בשילוב של עצים שונים.
2. הנחת השכבות – כל גלשן מורכב מכמה שכבות, למשל תחתית, פיברגלס, ליבה, סכינים ועוד כך ששלב הנחת השכבות (ובעיקר הדבקתן זו לזו) נחשב לרגיש במיוחד ומצריך מיומנות ותשומת לב לפרטים.
3. כיפוף הסכין – מכיוון שכל גלשן כולל סכין בצדדיו, כיפוף הסכין לזוית הנדרשת היא פעולה עדינה וממושכת שנעשית לפי כלל אצבע אחד – ככל שצורת הסכין יותר מורכבת, כך גם כיפופה רגישה יותר. למשל: כיפוף סכין לצורה מסולסלת נחשבת למורכבת ולממושכת מכולן.
4. כבישה – שלב זה בניגוד לשלבים הקודמים הוא שלב מכני ללא מגע יד אדם. בשלב זה מכניסים את השכבות לתבנית במכבש חם למשך מספר דקות. בצורה זו מתקבלת הצורה הנדרשת של כיפוף הקרש והדבק בין השכבות מתקשה ומתייצב.
5. פינישים – גם זה שלב שנעשה בעבודת יד ובו מסירים את עודפי הדבק, מלטשים את הסכינים לזוית הדרושות, מלטשים את תחתית הגלשן לרמה הנדרשת ואפילו מורחים וקס כדי שהגלשן יהיה מבריק.

וזה לא הכל
יש מפעלים מסוימים שאפילו מבצעים הרצה לגלשן, כלומר מכניסים אותו למכונה מיוחדת שמכופפת את הגלשן ובעצם מדמה את פעולתו בזמן גלישה. כתוצאה מכך הגלשן מגיע לרמת הקישחות הנדרשת ומבצע את פעולתו בהצלחה לאורך זמן. ואנחנו אומרים: אל תוותרו על אמצעי בטיחות כמו קסדה, מגיני מרפקים וברכיים כי עם כל הכבוד לכיף (ויש כבוד) הרבה יותר כיף לחזור הביתה בשלום.